הספר “ילד של שוקולד” הוא סיפורו של גיל. גיל הוא ילד ככול הילדים, ילד שאוהב לבנות עוגות מחול, לבנות בקוביות, לשחק במכוניות ועוד ועוד. אבל, יום אחד בשעת משחק בחול, דנה, אחת הילדות בגן, סירבה לשחק אתו.

“הוא מלוכלך” היא אמרה.

הגננת אמרה לה שכולם מתלכלכים בחול ואחר כך כולם מתרחצים ושבים להיות נקיים. בתום המשחק הגננת רחצה את ידיהם ופניהם של כל הילדים ודנה חזרה ואמרה שהיא לא תשב ליד גיל כי הוא עדיין מלוכלך.

הגננת הבינה שכל העניין הוא בגלל צבע עורו השחור של גיל.

היא בקשה מכל הילדים להושיט את ידיהם והם הבחינו בגוונים השונים של צבע עורם.
דנה התעקשה ואמרה שצבע עורו של גיל נראה לה כמו לכלוך.
הגננת אמרה שצבע עורו נראה לה כמו משהו אחר, משהו שכול הילדים אוהבים, משהו שאוכלים… משהו טעים… משהו מתוק:

שוקולד! - קראו הילדים ביחד.

סיפורו של גיל הוא גם סיפורם של ילדים מאומצים אתיופיים או ממוצא אפריקני או דרום אמריקני. ילדים אלה מתמודדים עם השוני בצבעם לא רק בקרב קבוצת הגיל שלהם אלא גם בקרב משפחתם המאמצת, הקרובה והמורחבת, שכניהם, והקהילה שבה הם חיים.

הספר מומלץ מאוד לילדים אלו, במיוחד לגילאי הגן וטרום בית הספר. הוא כתוב בצורה שילד יכול להתחבר אליה ומאוייר להפליא על ידי כריסטינה קדמון.

מומלץ!

 

היה הראשון להגיב

0 תגובות זה לא מספיק

הוספת תגובה

שם*: דוא"ל* (לא יוצג בפני הגולשים, ולא אף אחד אחר): אתר: תגובה*: